21 אוגוסט 2010
ממה הם מפחדים
ככל שמגלים מנהיגנו חוכמת המעשה והתחשבות באילוצים בינלאומים במדה כזו או אחרת של הצלחה הרי בכל האמור ליחסי פנים הינם מגלים אזלת יד תמוהה. ניתן להבין ניסיונות של מנתבי מדיניות והחלטות בנסותם לאכול את העוגה ולהשאירה שלמה ביחסי חוצנו, גם אם לא תמיד מצליחים בכך, שהרי ההכרח לא יגונה. אך אין להבין ואין לקבל אזלת יד, שפלות הרוח, חוסר מנהיגות, ורכיכות בכל האמור לפוליטיקה הפנים- ישראלית, שהרי "הדמוקרטיה המתגוננת" ישימה פנימה כפי שחוצה לנו.
זקוקים אנו למנהיגים שיראו בקיום העם בישראל מבחינה חברתית-לאומית כמשימת חייהם. ישראל סובלת ממשבר חברתי-ציבורי הנובע ברובו מאותם שטחים ציבוריים המתנהלים כאקס-טריטוריות אשר התקנון וחוקי הדמוקרטיה לא חלים עליהם והם הללו התקשורת, מערכת המשפט, האקדמיה ושלל משנאי החינם בינינו. רק משנכניס סדר בבוקה-ומבולקה הזו, רק משיוכפפו אותם סקטורים פורעי חוק ודמוקרטיה, לחוקי מדינת ישראל, רק משנחוקק ונאכוף חוקים המגבילים הסתה ושיטנת ישראל שאין בינה לבין חופש הביטוי ולו דבר, רק משיחול "דין בוזגלו" על כל אלו, ירווח לישראל. כאשר יקום הפוליטיקאי (ם) אשר תיגמול בליבו ההחלטה הנחרצת כי הוא אשר "ישכב על הגדר" ויהי מה, בעבור כל עם ישראל ויוכיח באותות ובמופתים, הלכה ולמעשה כוונותיו, רק אז ניתן יהיה לעלות על דרך התיקון החברתי. אין המדובר בשמאל או ימין, חילונים או חרדים, המדובר הוא בהגיון קיומי פשוט וקמאי החוצה גבולות פוליטים.
תיקון חברתי זה הוא שילכד את העם ויתן לו לבסוף את תעצומות הנפש לעמוד איתן כחומה בצורה ואחידה כנגד מבקשי נפשו.
ובכן ממה מפחדים ניבחרי הציבור?
האם קיימים כנגדם "תיקים באפלה" המוחזקים בכספות עלומות בפרקליטות המדינה ובית המשפט העליון? אין זו שאלה רטורית, אכן קיימים תיקים כאלו המחכים ליום פקודה משיגלו פוליטיקאים מסוימים "עצמאות" רבה מדי, "תפירת תיקים" קוראים אנו לכך במקומותינו. באם קיימים התיקים והינם עורבא-פרח כפי שהוברר במקרים לא מעטים הרי שעל המנהיגים להתעלם מהם, אנו, העם נעזור להם בכך. ובאם יש ממש באותם תיקים? שהרי אם כך הינם פסולים ממילא לשמש בתפקיד ציבורי ואנו, אל לנו לבחרם שנית.
ובאם אין כנגדם תיקים כאלו ממה הם בדיוק מפחדים, מדוע לא נערך ניקוי אורוות כללי באקדמיה, במערכת המשפט, בתקשורת הציבורית ובין משנאי החינם בינינו? ממה הם מפחדים? וכי לא היה לנו די בחורבן וגלות של אלפים שנים עקב שנאת חינם בינינו? הרי העם יכיר להן טובת עולמים על מעשיהם. שהרי העם יבחר בהם שוב ושוב כהכרת תודה על מעשיהם. שהרי העם יאטום אוזניו וישליך את גליונות התקשורת למקום הראוי להם לצערנו, הוא פח האשפה. ומכאן ממה לעזאזל הם מפחדים?
נושא הפחד והרתיעה מלבצע חובתם הציבורית של ניבחרינו פשוט אינו עושה הגיון. מדוע אדוני ראש הממשלה או אי מי משריך, אינו מורה לפטר (כחוק) כל מצורע וזב חוטם בשרות הציבורי או ניתמך כספי ציבור שאינו מתישר בהתאם לחוקי מדינת ישראל, מעוות את אורוות האקדמיה, משקר במצח נחושה מעל דפי כל עיתון לעטיפת דגים במקומותינו. מדוע איננו משליכים לפח האשפה של ההיסטוריה כל שופט ושופטת, השופטים משפח במקום משפט? מה (או מי) עוצר אותך ואת שריך? מה הוא הפחד הזה? מהי זו התקינות הפוליטית הארורה הזו המחלחלת ומכרסמת בכל חלקה טובה בחיינו.
במדה ותתמידו בהתנהלותכם הרכרוכית, חסרת חוש השדרה, הפחדנית, אתם שכה חרדים לשמכם הטוב ומיצובכם בראי ההיסטוריה משיגים את התוצאה ההפוכה. אנו נימחקכם מזיכרוננו הלאומי, אתם תשקעו בתהום הנשיה ובאם ניזכור, הרי שיהיה זאת לדראון עולם.
מירב השרים וראשי הממשלה שלנו כבר נימצאים בגיל המאפשר להם "לשכב על הגדר" עבור העם. שהרי עתיד מפואר כראשי "ממשלת העולם" הרי "כבר" אינו מחכה להם. הם יסיימו ממילא חייהם בביצה הישראלית המקומית ומכאן, השאירו חותמכם כאן, אצלנן, שיכבו על הגדר עבורנו מאחר שעבור כך הרי אנו הרמנו ידינו והיטלנו עבורכם פיתקיותינו, אנו נתנו לכם כבוד ויקר בתקווה "שתעשו ענבים אך עד עתה אתם עושים עבורנו באושים". שיכבו על הגדר עבורנו ואנו ניזכור אותכם כפי שרק העם היהודי על זיכרון הדורות שבו מסוגל לזכור יקיריו ולהעלות על נס.
ובאם אינכם מסוגלים לעמוד בפרץ ולהניע תהליכים בעבורנו כולנו, הרי שמקומכם אינו בראשנו, אנא פנו מקומכם לטובים, איכפתים, מוכשרים ונחרצים מכם.
ואנו, אל לנו לשים מיבטחנו באותם שאינם מתחייבים מבעוד זמן, ומשכנעים בכך, לשכב עבורנו על הגדר, אל לנו לבחור באותם אלו אשר ברי כי פניהם למנעמי השילטון בלבד וטובתנו אינה בראש מעיניהם.
אפשר כי בחירותינו תובלנה לטעויות כפי שהעם האמריקני עשה טעויות קשות עם הנשיאים ג'ימי קרטר ובאראק חוסיין אובמה, אך למצער, הללו מעבר לים מתרגלים כוחם האלקטורלי בניסיון להטיב את מצב האומה שם. הם מנסים להחלץ ממארג השחיתות והצביעות האופף את השלטון ושכבות הציבור במדינתם.
ואנו, אנה אנו באים? על מנת להצליח בבחירה הנאותה עלינו להיות מוכנים גם להיכשל. כישלון בתחום זה הינו למזלנו הפיך, הבה לכן וניתן לו יד. מי יודע, אפשר בהחלט כי נימצא בינינו דוד בן גוריון, גולדה מאיר או מנחם בגין של העשור השני למאה השרים ואחת.
זו גם קריאה למוכשרים, להגונים, לאותם בינינו הרואים בטובת מדינת ישראל שליחות חיים ויש רבים כמותם, אלו אשר פיהם וליבם שווים, אל תשיתו ליבכם לכלבים המצורעים הנובחים-מיללים בצידי שיירתנו, קומו, התנערו, חישפו עצמכם, צילחו הלאה, עימדו ללא חת לפני המחנה בעבור העם הזה.
אהרון רול
המחבר הינו יועץ אירגוני ודירקטור ניהול פרויקטים בכיר לחברות ואירגונים בענף המחשבים http://www.aaronroll.com http://www.global-report.net/aroll/>
